לאחר שבית המשפט קבע שהאירוע מתאים להגדרת תאונת דרכים בחוק, לרוב עדיין תהיה מחלוקת בין חברת הביטוח לבין הנפגע בסוגיית הנזק. המחלוקת בסוגיית הנזק נובעת מכך שסכום הפיצוי הסופי שיקבל אדם שנפגע בתאונת דרכים יהיה גבוה יותר ככל שהנזק שנגרם לו בעקבות התאונה הוא חמור יותר.

לצורך הוכחת הנזק הנפגע יצטרך לצרף לתביעתו בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הרלבנטי, תצהיר, כתב ויתור על סודיות רפואית ותיעוד רפואי רלבנטי. כדי לקבוע אם יש מקום למנות מומחה רפואי, בית המשפט ייבחן את התיעוד הרפואי של הנפגע ויחליט אם המסמכים מהווים ראשית ראייה לקיומה של נכות.

אם בית המשפט אישר מינוי של מומחה רפואי, הוא יחליט מי מהצדדים יישא בעלות חוות הדעת. הניסיון מלמד כי במצב שבו התיעוד הרפואי הוא דל ובית המשפט מתקשה למצוא בו ראשית ראייה לנכות, הוא יחייב את הנפגע לשלם למומחה הרפואי עבור חוות דעתו.

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט ייבחן את התיעוד הרפואי הרלבנטי אשר לרוב כולל תוצאות בדיקות שנערכו לנפגע וסיכום של עברו הרפואי, יבצע לו בדיקה קלינית ויחווה את דעתו בסוגיית הנכות הרפואית שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה.